זכאות לאזרחות פולנית ולדרכון פולני

שלשה חוקים העוסקים באזרחות פולנית, אשר היו בתוקף בתקופות שונות בפולין, מהווים את הבסיס החוקי לקביעת זכאותו של אדם לאזרחות פולנית:

1. חוק האזרחות הפולנית משנת 1962 (והינו בתוקף כיום)
2. חוק האזרחות הפולנית משנת 1951.
3. חוק האזרחות הפולנית משנת 1920.

חוק האזרחות משנת 1962 קובע כי רכישת אזרחות פולנית אפשרית במספר דרכים:

א. לידה - עם לידתו של אדם להורים בעלי אזרחות פולנית (או אחד מהם), רוכש אותו אדם אזרחות פולנית.
ב. ע”י התאזרחות - מחייב מגורים באופן חוקי בפולין במשך 5 שנים ומעלה.
ג. ע”י נישואין לאזרח פולני.
ד. באמצעות שיבה למולדת - אזרח זר וכן ילדיו המצויים תחת משמורתו, שהינו בעל שורשים פולניים או שהוריו פולנים, יהיה זכאי, בהתקיים התנאים המתאימים, לקבל אזרחות פולנית.

כל דברי החקיקה בדבר אזרחות פולנית, אינם מתנים את קבלת האזרחות בידיעת השפה הפולנית. כמו כן, אינם מחייבים כי הוריו הפולנים של אותו אדם יהיו בחיים ע”מ שילדם יוכל לרכוש אזרחות פולנית.
הדין הפולני מאפשר קבלת אזרחות בממשלי המחוז השונים או מנשיא פולין.

החוקים שפורטו לעיל מהווים את הבסיס לזכאותם של עשרות אלפי ישראלים לאזרחות פולנית. הוכחת זכאותו של אדם בתהליך קבלת האזרחות הפולנית, בהתאם לחקיקה האמורה, כרוכה בהגשת מסמכים שונים לרשויות הפולניות.

מעבר לכך, ובעיקר, סיכוייו של אדם לקבל אזרחות פולנית תלויים במידה רבה ביותר במידת שיתוף הפעולה מצד הרשויות הפולניות עם עו”ד האמין בעיניהם, המכיר את המנטליות והשפה ומדקדק במילוי הטפסים הדרושים, בהתאם לציפיות הרשויות המבררות.